חניכה


מלך אחד ביקר אדם שהיה בקי וראש וראשון בשינון מנטרות.
כששאל לפגוש את האיש נאמר לו שזה עסוק בשינון מנטרות.
חיכה המלך בסבלנות וכשפגש בו לבסוף שאל: מה הייתה המנטרה ששיננת ?
זו ה"גיאטרי" המנטרה הקדושה מכולן.
הביע המלך את רצונו לעבור חניכה למנטרה תחת הדרכתו של האיש.
האיש אמר: אני חייב להתוודות על חוסר יכולתי לחנוך אותך". מצטער.
ראה המלך שכך והלך ללמוד ממישהו אחר.
במרוצת הזמן, פגש המלך את האיש הבקי.
שינן המלך את המנטרה באוזניו ורצה לדעת אם הוא עושה את זה כמו שצריך.
אמר האיש הבקי שהמנטרה נכונה, אך אין זה מתאים עבור המלך לשנן אותה.
כשלחץ אותו המלך להסבר קרא האדם לאחד השומרים שעמד בסביבה והורא לו לעצור את המלך. הפקודה נותרה ללא מענה. חזר האיש ופקד בנחישות מספר פעמים, אך – התעלמות גמורה.
התמלא המלך חמת זעם והורא לשומר לעצור את האיש החצוף – הפקודה בוצעה באחת.
צחק האיש הבקי ואמר: "הנה לך התשובה".
איך ? שאל המלך בתימהון.
"הפקודה הייתה זהה והנפקד גם כן, אך הסמכות הייתה שונה.
שאני פקדתי – התוצאה הייתה התעלמות גמורה.
כשפקדת אתה – בוצעה הפקודה בניד עפעף.
כך גם עם מנטרות..."

מסיפורי ראמקרישנה.